בית כנסת קיבוץ גלויות
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם."(שמות כ"ה).
סיפורו של בית הכנסת זה הוא במידה הסיפור של הרצון והחיפוש אחר המשכן של כל אחד ואחד מציבור המתפללים.
שמו של בית הכנסת מרמז על הוויות ואכן כלל הציבור ככה ישראל, אשכנזים וספרדים כאחד.
חיפוש זה התחיל לפני כ-30 שנה בידי 10 אנשים שרצו לבנות בית תפילה עם ריחות שמזכירים את נוסח התפילה הספרדי מבית.
במשך 15 שנה הם מצאו את מקומם במרכז הקליטה יחד
עם אנשי חב"ד במשך תקופה זו תרמו ועזרו לציבור העולים שהיה נמצא במתחם יחד איתם.
לאחר מכן הם עברו למבנה במתחם שהיה בית קירור ששימש את בית החולים באותה תקופה, ומיד החלו בשיפוצו והפיכתו למשכן של חיים, וזאת על ידי מתן שירותי תפילה,
שיעורים יומיים וקיום שמחות לכלל ציבור השכונה.
כיום ישנם 150 מתפללים מכל הכוונים ומכל הגילאים שמצאו את משכנם בבית זה. אך גם היום ציבור זה מתבקש לפנות את מקומו ולעבור למקום מפאת שינוי ייעוד שנעשה במתחם.
בעזרת השם ובשיתוף עיריית טבריא הוקצא שטח במתחם למען ציבור המתפללים, והתקווה שאכן החיפוש אחר בית ומשכן יגיע לסיומו.
בנייה והתחדשות
"אם ה' יבנה בית שוא עמלו בוניו בו..." (תהלים קכז א.)
תכנון ועיצוב בית הכנסת נבע מתוך הרצון וההבנה שבנית בית זה יהווה רגע שמקונן לצד הציבור שסוף סוף זוכה להקים מקדש מעט, ויחד עם זאת היה חשוב ליצור מקום שיספק עבורם נוחות ובנייה חדשנית ובבד בבד לשמר את רוח המקום.
השטח שניתן נמצא בגבולות המתחם, במרחק לא רב מבית הכנסת הנוכחי. מיקום השטח איפשר ליצור כניסה מהרחוב הסמוך וזאת באמצעות גשר המרחף אל עבר בית הכנסת ומאפשר גישה לכלל התושבים, כך שבעצם הכניסה לבית הכנסת מתחילה ממש בקצה הגשר אל הדופן שלצידו מייצרת חלל ציבורי נוסף עם מבט אל נופה של הכנרת.
חשוב לציין שעניין הנגישות לקשיי התניידות היווה מרכיב חשוב בתכנון, אשר בא לידיד ביטוי בגשר ההליכה ובמעלון המאשר ע"י "צומת" שאף הוא קיים ומאשר גישה לבין המפלסים ואף למפלס התחתון שעתיד לשמש מקום התכנסות נוסף.
הפצת האור
"ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' "(תהילים קיז, ג.)
בעיצוב ההיכל היה מצד אחד, הרצון להביא להפשטה את המושג ההיכל ומצד שני להיות מחובר למהותו. מיקומו של ההיכל בפינה אפשר לייצר מאין ניתוק בין דפנות ההיכל אשר דרכם יופץ אל עבר החלל.
היכל בית הכנסת, נמצא בפינה הדרום מזרחית של אולם התפילה, מה שהביא לכך שהישיבה תיהיה בצורה של מניפה לכיוון ההיכל, כאשר הבמה נמצאת במרכז ועזרת הנשים בגלריה המסוככת על החלל. אולם התפילה מיועד ל160 מתפללים במפלס הכניסה ו-40 מתפללות בגלריית הנשים.
את מעטפת בית הכנסת הפרדנו מפינותיו על מנת לתת הרגשה של קלילות לבמנה ובכך להחדיר אור טבעי מהפינות אשר ישטפו את הקירות באור לא ישיר. ובנוסף יחזקו את חומריות המבנה אשר מצד אחד חזיתותיו מחופות האבן חלקה ומסותתת אשר מכבדת את אבן (בזלת) ורוח המקום. פינות המבנה הינם מבטון חשוף המקנה כנות ופשטות למבנה.
כולנו תקווה שאכן בית כנסת זה יהווה את סוף המסע של ציבור המתפללים לבניית מקדש מעט ותחילתו של מסע להיווסדותו של בית.
