18/08/2026
״ילדים יושבים לרגלי ישוע״, שיעור לפני מלאכת האל שעורך האב הרוחני של הכנסייה לילדיה, על הקריאה מן הבשורה הקדושה. לשבת י״א אחרי חג השילוש הקדוש, הרהרנו בקריאה מן הבשורה על פי לוקס הצדיק (פרק י״ח, פסוקים 9-14), המביאה בפנינו את משל הפרוש והמוכס.
זהו משל המציב שני ניגודים חדים: פרוש, אדם דתי ואדוק, העומד בראש מורם, מתפאר ומתרברב בצדקתו לפני אלוהים:
״אֱלֹהִים, אֲנִי מוֹדֶה לְךָ שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים, גַּזְלָנִים, רְשָׁעִים, נוֹאֲפִים, וְאַף לֹא כַּמּוֹכֵס הַזֶּה. אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, אֲנִי נוֹתֵן מַעֲשֵׂר מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי מַרְוִיחַ״.
ולעומתו, מוכס, אפיקורס גמור שנותן שירות לרשות האימפריה הרומית המדכאת והרוויח מסחיטה ומהרס כלכלי של בני עמו. אותו מוכס ״שֶׁעָמַד מֵרָחוֹק, אַף לֹא רָצָה לָשֵׂאת אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא טָפַח עַל לִבּוֹ וְאָמַר, ‘אֱלֹהִים, רַחֵם נָא עָלַי, עַל אִישׁ חוֹטֵא׳״.
המשל מסתיים בקביעתו המפתיעה של ישוע: ״אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאִישׁ [הרע] הַזֶּה יָרַד אֶל בֵּיתוֹ נִצְדָּק יוֹתֵר מֵהָאִישׁ הַהוּא״. קביעה זו היא כה שערורייתית ומזעזעת את כל מה שהשכל הישר אומר לנו על הדרך שבה דת אמורה לעבוד. זה שעתיד לדון את החיים ואת המתים ביום האחרון מספר לכם כיצד הוא מנהל את בית המשפט שלו. צדקת לפני בני אדם, אף על פי שהיא טובה ונחוצה בחיים אלה, לעולם לא תוכל להפוך אתכם לצדיקים לפני אלוהים. צדקה חברתית ייתכן ותגרום לזולתכם לאהוב אתכם, אך היא לעולם לא תוכל לגרום לאלוהים לאהוב אתכם. זהו הכשל הקטלני בחשיבתו של הפרושי. הוא מצפה שמעשיו הטובים למען רעהו יזכו אותו בחיי העולם הבא. ביטחונו היה במעשיו. ולכן מעשיו היו לאלוהיו. ובעוד האדם רואה לעיניים, אלוהים רואה ללבב. אלוהים רואה את אשר אנשים בחייכם אינם יכולים לראות. הוא רואה את ליבכם המטונף, את המניעים הנסתרים, את האינטרס האישי, את סודותיכם האפלים; הוא רואה את האהבה שאתם חשים לאלוהים אחרים, והוא רואה את חרפת מחשבותיכם. מי ירצה להציע לאלוהים מעשים הנובעים מלב כזה? לא אדם החפץ להיוושע. הפרושי היה צדיק כלפי חוץ, אך מנופח בגאווה, מרוכז בעצמו, מלא בתאוות רעות ובכל טומאה כלפי פנים, אדם חולה קשות המדמיין שהוא בריא ואינו זקוק לרופא. וליבנו נמצא באותו המצב בדיוק: עקוב מכל ונואש.
דבריו של ד”ר מרטין לותר בספרו ‘מכתבים לייעוץ רוחני’ מאוד רלוונטיים לענייננו. הוא כתב:
״הישמרו מלשאוף לטהרה כזו עד כי לא תרצו להיראות חוטאים, או להיות כאלה, שהרי המשיח שוכן בקרב חוטאים בלבד. משום כך ירד הוא מן השמיים, מן המקום שבו שכן בקרב הצדיקים, כדי לשכון בקרב החוטאים. הרהרו באהבה זו וראו את נחמתו המתוקה. שהרי מדוע היה עליו למות אם יכולים אנו להשיג מצפון נקי על ידי מעשינו וקדושתנו? לפיכך, תמצאו שלום רק בו, ורק כאשר תתייאשו מעצמכם וממעשיכם. יתרה מזאת, תלמדו ממנו כי כפי שקיבל אתכם, כך הפך את חטאיכם לשלו ועשה את צדקתו לשלכם״.
מעשיכם הטובים לעולם לא יוכלו לפתוח את שערי השמיים עבורכם. אך חייו המושלמים, צייתנותו ומותו של בן האלוהים היחיד, ישוע המשיח, יכולים לעשות זאת - ואכן עשו זאת. צדקתו היא הנחלה החדשה שלכם, הניתנת לכם במי הטבילה המושיעים. צדקת אלוהים לעולם אינה יכולה להיות מושגת במאמצים אנושיים. ניתן רק לקבל אותה. ועל ידי אמונה היא כבר שלכם.
