07/11/2023
כשהגענו לבית הכנסת בבארי, הוא היה סגור ונעול.
"חבל. אפשר היה להחיות פה תפילות ולימוד..." הפטיר אחד החיילים.
רגע, יש פה טלפון של מישהי, שהיא כעין "גבאית" של המקום. רחל. אבל השלט הוא לפני אותה שבת... לא בטוח שאפשר להתקשר אליה. מי יודע אם היא בחיים...?
הרב אילון בבירור קצר מול הרבשץ, קיבל אור ירוק להתקשר אליה. היא כל כך התרגשה לשמוע שבית הכנסת "שלה" יהיה בפעילות! לא פעם בשבוע בימי שישי כבשגרה, אלא ממש כל יום. שלוש תפילות, שיעורים ודברי תורה.
נכון, בתקנון בית הכנסת כתוב שאסור להגיד דברי תורה בבית הכנסת. אבל אותה רחל הצדיקה - מחכה לשמוע את קול התורה, את הזמרה, את השירה. הבית שלה נשרף, אבל הלב שלה בוער באש של אהבה וקדושה. היא חזרה לבארי כדי לראות מה מצב התפילין של בעלה (שלמות לגמרי!) והטלית לחתן המיועד אי"ה בקרוב. אבל במיוחד - היא רצתה לדעת מה קורה בבית מקדש המעט שהשאירה יתום.
קיבלנו את פניה בריקודים סוערים - כמה עשרות חיילים בקולות עמוקים קופצים ומפזזים לכבודה של רחל. אבל היתה הפתעה נוספת. עם רחל, הגיע סופר סתם שהתחיל ספר תורה השבוע, כדי להכניס אותו לבית הכנסת בערב שמחת תורה תשפ"ה. הריקודים והשמחה היו עד לב השמים...
ורחל? היא עמדה בצד מתמוגגת, מלאת אושר, התרגשות ודמעות בעיניים.
היא הקימה בית כנסת בקיבוץ שחילוניות חרוטה עליו. כששאלנו איך עושים דבר כזה, היא אמרה שהיא הבינה מיד שבית כנסת לא יכול להיבנות על מחלוקות, רק על אהבת חינם. וזה מה שקרה. המון הקשבה, אמפתיה ושמחה.
תודה רחל. תודה על הזכות להסתופף בצל השכינה הקדושה ששורה במקום שהתאמצת בשבילו.
רחל וקיבוץ בארי מחכים לנו לחנוכת ביתה החדש של רחל, ובאופן כללי - לשבתות וחגים. ההזמנה פתוחה לכולם
הרב עמיחי שוקרון
