משיבת נפש Meshivat Nefesh

משיבת נפש Meshivat Nefesh פרויקט משיבת נפש הוקם בשנת תשע"ז (2017) על ידי ארגון בית הלל, לאור הצורך ההולך וגובר לקבל מענה לשאלות הלכתיות ורוחניות מתלמידות חכמים ונשות חינ

חודש טוב ממשיבת נפש
18/08/2023

חודש טוב
ממשיבת נפש

ראש חודש אלול.
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם - זוהי פתיחת הפטרת פרשת שופטים, אחת משבע הפטרות הנחמה היפהפיות המלוות אותנו מאבל תשעה באב אל רוממות יום התרועה.
ההפטרה שלנו מתאפיינת בתנועה בין זמנים שונים. ההווה מתאר מצב של אובדן, בדידות וחוסר אונים: אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים יָלָדָה וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה. תחושת האובדן הזו נובעת מהעבר, בו התנתקנו מא-להינו ונותרנו אבודים ועמוסי דאגה וחרדה: וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם.
ומהו העתיד?
עתיד טוב:
מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
אבל בשביל לעשות את המעבר מההווה הקשה אל העתיד, יש צורך בפעולה נמרצת.
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלַ͏ִם… עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן!
צריך לקום מעפר. לזקוף גו ואפילו לפצוח ברינה. יותר משההפטרה מבטיחה עתיד מתוק, היא דורשת התגייסות לשינוי.
ואז - כמו בהתעוררות מחלום - תתברר המציאות, כי הבדידות ששרתה על ציון קודם היתה רק אשליה.
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם. המנחם כבר כאן, הנחמה מתרחשת, בלשון הווה: כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי.
אחרי ההתעוררות, העיניים יכולות להיות פקוחות לראות: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.

ראש חודש אלול ואנחנו רוצים להתעורר. לפקוח עיניים לתהליך של תיקון ותשובה, לראות את הנוכחות שמלווה אותנו כאן בתהליך העצום של שיבת עם ה' לארצו. לראות שכולנו - כל חלקי העם - יחד בתהליך הזה, כולנו צריכים להתנער מעפר של בדידות וניתוק שהצטבר עלינו, לדעת שחרבות ירושלים יתוקנו רק אם ירננו יחדיו.

חודש אלול. חודש טוב מבית הלל!

15/08/2023

בהצלחה למנכ"לית החדשה של ארגון בית הלל, הרבנית שלומית פיאמנטה!
כארגון שחרט על דגלו שותפות מלאה בין רבנים ורבניות, אין דבר נכון יותר בעינינו מהנהגה תוך שיתוף פעולה של רב ורבנית - הרב מאיר נהוראי, יו"ר הארגון, עם הרבנית שלומית פיאמנטה כמנכ"לית.

הרבנית שלומית מילאה בבית הלל תפקידי ניהול ותוכן שונים בשנים האחרונות, לצד תפקידה כר"מית במדרשת עין הנצי"ב, בה גם למדה והוסמכה כמורת הלכה.

בעת הזו, החברה הישראלית זקוקה לקול של בית הלל יותר מתמיד. זה קול של הנהגה רבנית שמקשיבה באמת, מכבדת דעות שונות, רואה ברכה באתגרים הרוחניים שמציאות ימינו מזמנת. קול שיודע שהתורה מתאימה להווה וההווה זקוק לתורה, וניגש לשאלות הגדולות בעיניים פקוחות ובמחויבות הלכתית מלאה.

נמשיך להשמיע אותו בקולותיהם המגוונים של רבני ורבניות בית הלל מול האתגרים המתחדשים.

בעזרת ה' נעשה ונצליח!

אחרי ולפני הכל, אֶרֶץ טוֹבָה
31/07/2023

אחרי ולפני הכל, אֶרֶץ טוֹבָה

27/07/2023
26/07/2023
26/07/2023

עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב מְבִיאִין לוֹ פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח, וְיוֹשֵׁב בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִים וְאוֹכֵל… וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו.

כך מתארת הגמרא את הסעודה שלפני כניסת צום תשעה באב.
והשולחן ערוך אומר:

יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו (שו"ע או"ח תקנ"ב ח')

כלומר, אפילו אם יש עוד שותפים לסעודה, הם לא מתקבצים יחד ולא מזמנים!
למה?
האבל והבדידות באים יחד; בדידות היא תוצאה טבעית של אובדן גדול. אבל בדידות יכולה להיות גם האובדן עצמו. אולי הישיבה בדד היא גם סיבת הצער, היא מה שעליו אנחנו בוכים: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם.

איך נפרדנו לבודדים שאינם מדברים זה עם זה, אינם מצליחים להפוך לחבורה.

יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.

והבדידות מרה יותר מפת חרבה ומייסרת יותר מרעב וצמא.

אבל פירוש אור החיים נותן תקווה:
והטעם [לא לזמן] נראה לי כי זימון מורה על קביעות. ואנחנו אין רוצין שיהיה קבע לסעודה זו, שהיא בשביל האבל, כי מקוים שיבא הגואל ויבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן ונעשה סעודה של שמחה וששון.

הבדידות לא תהיה מצב קבע. אנו נושאים עינינו להצליח להתחבר לחבורות, להרגיש מאוחדים.

בליל תשעה באב תוכלו להצטרף למגוון של מפגשי שיח עם רבני ורבניות בית הלל, כדי לא לוותר על יכולתנו לחיות יחד וכדי לשמור על הדבר הכי חשוב שיש לנו, העם שלנו.

הרב דורי הנמן, הרבנית חנה השקס, הרבנית תהילה אליצור, הרבנית שירה מירוויס מרילי, תמר רוט, הרב יוסי סופר והרב משה כהן ינחו מפגשים בבית הנשיא (למוזמנים): משיח בוער לתקוה

הרבנית חנה השקס בטחנת הרוח משכנות שאננים בשעה 21:15: איך נוכל לחדש את הברית בינינו?

הרבנית שרה פרידלנד בן ארזה תוביל קריאת איכה וקינות בשעה 21:30 במעגל על רצפת עזרת נשים בכותל.

הרב אביה רוזן בפארק קצרין העתיקה ב20:30: קריאת איכה, לימוד ושיח על שונות ויחד

הרב אלקנה שרלו יקרא איכה ויוביל שיחה במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש באר שבע

*במסגרת יוזמת הלילה נפגשים - 21:30:*

הרב תני פיינטוך, הרבנית נחמה ברש גולדמן Nechama Goldman Barash, הרב צבי קורן - פרטים באתר.

שנזכה לסעודת ששון ושמחה, בחיבור מחודש ושלם בינינו.

24/07/2023

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (תהילים קיח)

יש מי שמרגיש עכשיו במצר ויש מי שחש סוף סוף יציאה אל המרחב. יש מי שמרוצה עכשיו ויש מי שבוכה.
יש מי שמרגיש רמוס ומושתק ויש מי שחושב שנעשה צעד חיוני וחשוב.
עצרו רגע את רכבת המחשבות, את גלילת החדשות או את כתיבת התגובות. תנו רגע מקום בלבכם למי שרחוק מכם, לזו שמרגישה עכשיו הפוך מכם, לזה שעמדתו לא מובנת לכם. תנו רגע לב, כי כולנו כאן היום ונהיה גם מחר, על האדמה הזו יש מקום לכולנו בתנאי שבלבנו נמצא מקום.

מתנגנת בנו כעת התפילה שכתבו הרבנית שלומית פלינט (חברת בית הלל) ושמוליק פלינט:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹקֵינוּ וְאַלָּקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתָּאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ וְתָשִׂים לָנוּ שָׁלוֹם, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.
יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּלִבּוֹת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַהֲבָה וְאַחְוָה, וְנִרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם.
וְקָרֵב אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֶחָד אֶל אֶחָד וְנָתַתָּ רוּחֲךָ בָּהֶם וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם עַל אַדְמָתְךָ וּכְרוֹת לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם, וְנָתַתָּ מִקְדָּשְׁךָ בְּתוֹכָם.
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְמַנְהִיגֵינוּ שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הָאַהֲבָה וְהָאַחְוָה וְהַשָּׁלוֹם, וּתְלַמְּדֵם דַּעַת וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת תּוֹדִיעֵם.
וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" וְנֹאמַר אָמֵן.

06/07/2023

מה קרה לנו היום?
נשתברו הלוחות. ובוטל התמיד. והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה. והועמד צלם בהיכל.
זה מה שהמשנה מספרת.
שבירה, שריפה והחרבה: יום שבו מרכיבים מרכזיים של החיים התרסקו לנו ואינם עוד.

אינם עוד?
ירושלים בחסד ה' מוגנת מאי-פעם, והתורה נוכחת ונלמדת בעם ישראל יותר מאי-פעם. על מה האבל בעצם?

אפשר לנסות להבין מתוך המרכיב הראשון ברשימה: נשתברו הלוחות.
למה צריך להתאבל על כך שנשתברו הלוחות, והרי קיבלנו לוחות שניים? ולא רק לוחות שניים - לפי המדרש, גם שברי הלוחות הראשונים מונחים בארון. ועדיין, לפי המסורת צום י"ז בתמוז מזכיר לנו את השבר ההוא של הלוחות הכתובים באצבע א-להים.

י"ז בתמוז אומר לנו שמתן הלוחות השניים לא מבטל את הכאב על ניפוץ הראשונים. יש לשמוח בלוחות השניים, להודות לה' על מידת הסלחנות שמתבטאת בהם, אך אין בכך ביטול של הכאב. יש מקום גם לזה וגם לזה.

פריחת ירושלים בימינו היא חסד גדול וחלום של דורות, ועלינו לשמוח בה ולהודות עליה; אך אין בכך ביטול של הכאב, כאב חורבנה הנורא פעמיים. לימוד התורה משגשג וחובה להודות עליו, בלי למחוק את הצער על שריפת התורה כאשר יד זדים היתה חזקה עלינו ומחמד עינינו הושפל והושמד.

למה?
למה צריך לשאת את הזכרונות הכואבים גם כאשר המצב השתפר לאין ערוך?
שבעה עשר בתמוז מצטבר. הוא מקבל עוד ועוד משמעויות עם הדורות, כמו שברי לוחות שנאספים אל הארון. מלבד שבירת הלוחות יש שם כשלונות, חטאים, חולשות. לא התמדנו, לא תיקנו את דרכינו עד שהיה מאוחר, לא שמרנו על גבולותינו כראוי. זה חלק שקיים בנו, ויש להכיר בו, ככה אומרת לנו המסורת שלנו. ולא רק להכיר; בניגוד למה שנראה לפעמים לפי רוחות הזמן, ההכרה בחלק הנכשל והחוטא שבנו אינה אומרת לקבל אותו בשמחה; אנחנו בוכים ומצרים על השבר הקיים בנו.

פֻּזַּרְנוּ בְּלִי מְצוֹא רְוָחָה. לָכֵן רָבְתָה בָּנוּ אֲנָחָה. צוּר רְאֵה נַפְשֵׁנוּ כִּי שָׁחָה. וְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הֲפָךְ לָנוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה:

שנזכה לבשורות טובות
בית הלל.

 ,האם מותר לי לומר תהילים בלשון נקבה כי אני לא מצליחה להתחבר לכתוב כשאני פונה כאילו אני זכר?תשובת הרבנית חנה השקס:שאלתך ...
27/06/2023

,
האם מותר לי לומר תהילים בלשון נקבה כי אני לא מצליחה להתחבר לכתוב כשאני פונה כאילו אני זכר?

תשובת הרבנית חנה השקס:

שאלתך מעידה על המקום המרכזי שהעולם הרוחני שלך תופס בחייך, והדבר מעורר השראה.

בתשובה לשאלתך, את יכולה לשנות מילים בפסוקים מספר תהילים כאשר את אומרת פסוקים בודדים בדרך של תחינה. אבל אם את אומרת מזמורים שלמים או קוראת תהילים ברצף, עלייך לדבוק בלשון הכתוב.

אפרט את תשובתי:
בתוספתא במסכת מגילה (פרק ג הלכה כא) מופיעה ההלכה, "הכתובה לרבים אין מכנין אותה ליחיד ליחיד אין מכנין אותה לרבים". כלומר, בזמן קריאה בתורה, בנביאים או בכתובים אין לשנות ללשון יחיד מילה הכתובה בלשון ליחיד, וכן להיפך. הרא"ש, בפירושו לתלמוד (מסכת מגילה פרק ג סימן כד) מצטט מהלכה זו בתוספתא ומוסיף בשם רבנו יונה שהאיסור של התוספתא לשנות בלשון הפסוק היא דוקא "כשקורא אדם כל המזמור או כל הענין כסדר אבל המתפלל ואומר פסוקים הנה והנה יכול לכנות מיחיד לרבים ומרבים ליחיד".

הלכה זו מקבלת ביטוי בברכת "רפאנו" בתפילת העמידה. ברכה זו מבוססת על פסוק שבו אומר הנביא ירמיהו: "רפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" (ירמיהו יז, יד). דברי ירמיהו כתובים בלשום יחיד, "רפאני", אך חז"ל שינו את הכתוב וטבעו את הברכה בתפילת העמידה כבקשה של הרבים: "רפאנו".

בפירוט מטבע הלשון של ברכות תפילת העמידה מביא הטור (אורח חיים סימן קט"ז) את דברי הרמ"ה לפיהם האיסור לשנות מיחיד לרבים נוגע לתרגום פסוקים ולקריאתם בזמן "שמכוון לקרות." כלומר, בזמן שאדם קורא את הפסוקים כסדרם אסור לשנות את המילים, אך בזמן שהציבור מתכוון באמירת פסוק בודד להתחנן אל ה', "דרך תפילה ובקשה," אפשר לשנות את הפסוק לפי הצורך.

ואכן, בעקבות דברי הרמ"ה והרא"ש המובאים בטור פוסק השולחן ערוך: "רפאנו ה' ונרפא אף על גב דהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים הני מילי בזמן שמתכוין לקרות אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר. ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך." (שו"ע, אורח חיים סימן קטז סעיף א).

ההלכה שהבאנו כאן מזכירה שינוי דקדוקי מיחיד לרבים או להיפך. בשאלתך את שואלת האם מותר לומר תהילים בלשון נקבה. נראה לי שמכיוון שהשאלה היא לגבי שינוי דקדוקי במשפט אפשר ללמוד על התשובה ישירות מההלכה לגבי שינוי מיחיד לרבים. לכן בזמן אמירת תהילים, שבהם נקראים מזמורים שלמים ברצף, נראה לענ"ד שאין לשנות את מטבע הפסוקים.

אבל חשוב לי להוסיף הערה המבחינה בין "אמירת תהילים" כאשר מזמורים נקראים ברצף לבין הצורך שאת מביעה להתחבר לנאמר דרך הביטוי האישי. זו דרכם של פייטני ישראל לאורך הדורות, לשנות מטבעות לשון מהמקרא בדרך יצירתית כדי לכתוב יצירה חדשה, המביעה את רחשי ליבם. רבים מפיוטים אלה נכנסו לסדר התפילות שלנו כהקדמה לתפילות אחרות, או כתפילות עצמאיות. לדעתי אין מניעה שתקדימי יצירה כזו, המבטאת את רחשי ליבך ומביעה את הצורך הרוחני האישי שלך לקשר עם הקב"ה. את יכולה לעשות זאת במשפט אחד או כמה משפטים, ולעבור מהם לאמירת מזמורי תהילים שלמים ככתבם. ייתכן שתגלי שכאשר את מקדימה הקדמה כזו למזמור, גם פסוקים אחרים הנאמרים בלשון זכר מקבלים משמעות חדשה, ואולי אף מובילים אותך להעמקת החיבור לדברים שאת אומרת.

אני מברכת אותך שתזכי לתפילות ותחנונים שהם בבחינת "דרשתי את ה' וענני"

חנה השקס
התשובה המלאה עם מקורות - באתר משיבת נפש

Address

Jerusalem

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when משיבת נפש Meshivat Nefesh posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Place Of Worship

Send a message to משיבת נפש Meshivat Nefesh:

Share