13/04/2026
האפיפיור בערב התפילה למען השלום: הפסיקו לתכנן התחמשות ומוות
במהלך ערב התפילה למען השלום בעולם שערך האפיפיור ליאו ה-14, פנה האפיפיור למנהיגי האומות בקריאה לעצור ולשבת לשולחן הדיאלוג והגישור, "לא לשולחן שבו מתוכננת התחמשות מחודשת ודיונים על פעולות קטלניות!". הוא גם עמד על כך שהכנסייה תמיד תמשיך לקרוא לשלום "גם כאשר דחיית לוגיקת המלחמה עלולה להוביל לאי-הבנה ולבוז", ותמיד תטמיע את "הציות לאלוהים על פני כל סמכות אנושית".
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
"אני מקבל אינספור מכתבים מילדים מאזורי סכסוך. בקריאתם, ניתן לתפוס, דרך עדשת התמימות, את כל האימה והחוסר-אנושיות של פעולות שחלק מהמבוגרים מתפארים בהן בגאווה".
האפיפיור ליאו ה-14 נשא תזכורת מצמררת זו במהלך התפילה למען השלום שהוביל בשבת בערב בוותיקן, כשהוא דוחק: "הבה נקשיב לקולות הילדים!".
ערב התפילה, עליה הכריז האפיפיור במהלך מסר ה Urbi et Orbi -של יום ראשון של חג הפסחא, נחגגה בבזיליקת פטרוס הקדוש בשעה 18:00 (שעון רומא). כעשרת אלפים מאמינים התאספו בבזיליקה ומחוצה לה בכיכר.
התפילה יכולה להזיז הרים
אנשים ברחבי העולם הצטרפו לאב הקדוש בתפילת רזי הכבוד, והתבוננות רוחנית על ציטוטים של אבות הכנסייה השונים, כולל אוגוסטינוס הקדוש מהיפו, יוחנן כריסוסטומוס הקדוש, ואמברוזיוס הקדוש ממילאנו. במהלך התפילה, מאמינים מיבשות שונות הדליקו נרות מהלהבה של "מנורת השלום" מאסיזי, אשר בוערת תמיד בקברו של פרנציסקוס הקדוש.
האפיפיור הודה לכל הנוכחים וציין כי תפילתם היא ביטוי לאותה אמונה אשר, כפי שהזכיר ישוע, מזיזה הרים. הוא פתח והזכיר כי: "מלחמה מפלגת; תקווה מאחדת. יהירות רומסת אחרים; אהבה מרוממת. עבודת אלילים מעוורת אותנו; האל החי מאיר אותנו".
אולם, הוא הבטיח כי "כל מה שצריך זו מעט אמונה, רק 'פירור' של אמונה, כדי להתמודד עם השעה הדרמטית הזו בהיסטוריה שלנו - יחד כאנושות ולצד האנושות". הוא הדגיש כי התפילה אינה "מקלט להסתתר בו מאחריותנו, ואף לא חומר הרדמה לשיכוך הכאב שנגרם מאי-צדק כה רב", אלא היא "תגובה חסרת אינטרסים, אוניברסלית והטרנספורמטיבית ביותר למוות".
דבר לא יכול לכבול אותנו לגורל ידוע מראש
בהקשר זה, טען: "דבר לא יכול לכבול אותנו לגורל ידוע מראש, אפילו לא בעולם הזה שבו נראה שאין מספיק קברים, שכן אנשים ממשיכים לצלוב זה את זה ולחסל חיים, ללא התחשבות בצדק וברחמים". האפיפיור ליאו הזכיר את קריאותיו הנחרצות של האפיפיור הקדוש יוחנן פאולוס השני ל"לא עוד מלחמה" ואת עמידתו על אחריותנו לעשות כל שניתן כדי להתנגד לה.
בזמן שאנו חותרים לשלום, האב הקדוש התפעל כיצד התפילה מלמדת אותנו לפעול. "בתפילה", התפעל האפיפיור ליאו, "האפשרויות האנושיות המוגבלות שלנו מצטרפות לאפשרויות האינסופיות של אלוהים". יתרה מכך, הוא הרהר, מחשבות, מילים ומעשים "שוברים את המעגל הדמוני של הרשע ומושמים בשירות מלכות האלוהים. מלכות שבה אין חרב, אין כטב"מים, אין נקמה, אין זילות של הרשע, אין רווח בלתי צודק, אלא רק כבוד, הבנה וסליחה".
כוח אמיתי נובע משירות החיים, לא מהפגנת עוצמה
האפיפיור הזהיר מפני פולחן האינדיבידואל והכסף. "די להפגנת הכוח! די למלחמה! כוח אמיתי", אמר, "מתבטא בשירות החיים".
הוא קרא לאחד את הכוח המוסרי והרוחני של מיליארדי בני אדם שבוחרים להאמין בשלום, לטפל בפצעים ולתקן את הנזק שהותיר אחריו טירוף המלחמה.
הוא הזכיר את ההשפעות הטראומטיות על ילדים חפים מפשע וקרא לאנושות לשמוע את זעקתם.
פנייה למנהיגי האומות לחתור לדיאלוג וגישור
האפיפיור אשרר את "האחריות המחייבת שמוטלת על מנהיגי האומות".
"אליהם אנו זועקים", אמר האפיפיור ליאו, "עצרו! הגיע עת השלום! שבו לשולחן הדיאלוג והגישור, לא לשולחן שבו מתוכננת התחמשות מחדש ודיונים על פעולות קטלניות!".
עם זאת, הוא ציין, אחריות משמעותית מוטלת על כולנו, גברים ונשים מכל העולם, לדחות את המלחמה, לא רק במילים אלא במעשים.
התפילה קוראת לנו להותיר מאחור כל אלימות שנותרה בליבנו ובמוחנו. בואו נפנה למלכות של שלום שנבנית יום אחר יום - בבתינו, בבתי הספר, בשכונות ובקהילות האזרחיות והדתיות שלנו. מלכות שכזו, הוסיף, נועדה להתייצב מול פולמוסים והשלמה עם המצב דרך ידידות ותרבות של מפגש.
בואו נאמין שוב במתינות ובפוליטיקה טובה
"בואו נאמין פעם נוספת באהבה, במתינות ובפוליטיקה טובה. עלינו לעצב את עצמנו ולהיות מעורבים אישית, כל אחד לפי קריאתו. לכל אחד יש מקום בפסיפס השלום!".
הוא המשיך וציין כי תפילת המחרוזת, בדומה לצורות תפילה עתיקות אחרות, איחד את המאמינים הערב במקצבו הקבוע הבנוי על חזרתיות, והצביע על כך שהשלום צובר שטח באותו אופן: "מילה אחר מילה, מעשה אחר מעשה, בדיוק כפי שסלע נחצב טיפה אחר טיפה, או בד נארג עין אחר עין".
האב הקדוש הזכיר כי אלו הם המקצבים האיטיים של החיים, סימן לסבלנותו של אלוהים.
"אסור לנו לאפשר לעצמנו להיות מוכרעים מהקצב של עולם שאינו יודע אחרי מה הוא רודף. במקום זאת", הציע, "עלינו לחזור לשרת את מקצב החיים, את ההרמוניה של הבריאה ולרפא את פצעיה".
הכנסייה מטמיעה ציות לאלוהים על פני כל סמכות אנושית
לפיכך אמר האפיפיור כי על כולנו לשוב הביתה לאחר שקיבלנו על עצמנו מחויבות להתפלל ללא הרף ומבלי להתעייף, ולחזרה בתשובה מלאה של הלב.
בהזכירו את הכנסייה כעם גדול בשירות הפיוס והשלום, ציין האפיפיור כי היא ממשיכה בדרכה ללא היסוס, "גם כאשר דחיית לוגיקת המלחמה עלולה להוביל לאי-הבנה ולבוז".
יתרה מכך, הוא הדגיש: "היא מכריזה על בשורת השלום ומטמיעה ציות לאלוהים על פני כל סמכות אנושית, במיוחד כאשר כבודם המולד של בני אדם אחרים מאוים על ידי הפרות מתמשכות של המשפט הבינלאומי".
כך הביע האפיפיור את תקוותו כי ברחבי העולם, כל קהילה תהפוך ל"בית של שלום", שבו לומדים כיצד לנטרל עוינות דרך דיאלוג, שבו מתרגלים צדק והסליחה מוקירה. כעת יותר מתמיד, הכיר בכך, עלינו להראות שהשלום אינו אוטופיה.
תפילה לאדון שניצח את המוות ללא נשק או אלימות
האפיפיור אמר כי כל האחים והאחיות מכל לשון, עם ואומה הם משפחה אחת שבוכה, מקווה וקמה לתחייה שוב, ולפיכך הוא קרא שוב לאותה משפחה לאמץ את קריאתו של קודמו, האפיפיור הקדוש יוחנן פאולוס השני, להצהיר יחד: "לא עוד מלחמה, מסע ללא דרך חזור; לא עוד מלחמה, מעגל אכזרי של צער ואלימות".
האפיפיור ליאו סיים באיחולי שלום של המשיח הקם לתחייה, פרי קורבן אהבתו על הצלב, שיהיה עם כל האנשים, והזמין את כולם להצטרף אליו בדקלום התפילה למען השלום להלן:
אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ ,
אַתָּה נִצַּחְתָּ אֶת הַמָּוֶת לְלֹא נֶשֶׁק אוֹ אַלִּימוּת:
נִפַּצְתָּ אֶת כּוֹחוֹ בְּעָצְמַת הַשָּׁלוֹם.
הַעֲנֵק לָנוּ אֶת שְׁלוֹמְךָ, כְּפִי שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לַנָּשִׁים הַסַּפְקָנִיּוֹת בְּבֹקֶר הַפַּסְחָא,
וּכְפִי שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לַתַּלְמִידִים שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בְּפַחַד.
שְׁלַח נָא אֶת רוּחֲךָ, הַנְּשִׁימָה אֲשֶׁר מַעֲנִיקָה חַיִּים וּמְפַיֶּסֶת,
הַהוֹפֶכֶת יְרִיבִים וְאוֹיְבִים לְאַחִים וְאָחָיוֹת.
עוֹרֵר בָּנוּ אֶת הַבִּטָּחוֹן בְּמִרְיָם, אִמְּךָ,
שֶׁעָמְדָה לְרַגְלֵי הַצְּלָב שֶׁלְּךָ בְּלֵב שָׁבוּר,
ֵיתָנָה בָּאֱמוּנָה כִּי תָּקוּם לִתְחִיָּה.
יְהִי רָצוֹן שֶׁטֵּרוּף הַמִּלְחָמָה יִפָּסֵק, ְשֶׁהָאָרֶץ תְּטֻפַּח בִּידֵי אֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן יוֹדְעִים אֵיךְ לְהַצְמִיחַ, לִנְצֹר וּלְאֱהֹב אֶת הַחַיִּים.
שְׁמַע אוֹתָנוּ, אֲדוֹן הַחַיִּים!
לפני תחילת עצרת השלום, בירך האפיפיור ליאו את המאמינים בכיכר פטרוס הקדוש והודה להם על נוכחותם, על שבחרו להשיב ל"קריאה זו", "ולהזמנה לאחד את כולנו בקולנו, בליבנו ובחיינו בתפילה למען השלום".
השלום, האפיפיור ציין, הוא דבר שכולנו נושאים בליבנו.
"מי ייתן והשלום ימלוך באמת ברחבי העולם, ומי ייתן ואנו נהיה הנשאים של מסר זה". האפיפיור הזכיר להם כי אלוהים מקשיב לנו ומלווה אותנו, בהזכירו כי ישוע אמר לנו: "כִּי בְּמָקוֹם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נֶאֱסָפִים לִשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְּתוֹכָם." (מתי יח:20)
בימים אלו של שמונת ימי הפסחא, אמר האפיפיור ליאו, אנו מאמינים עמוקות בנוכחותו של ישוע הקם לתחייה בינינו, ומאוחדים בתפילת המחרוזת הקדושה ובבקשת עתירתה של מרים אמנו, "אנו רוצים לומר לעולם כולו שאפשר לבנות שלום - שלום חדש שניתן לחיות יחד עם כל העמים, מכל הדתות ומכל הגזעים - שאנו רוצים להיות תלמידיו של ישוע המשיח, מאוחדים כאחים ואחיות, כולם מאוחדים בעולם של שלום".
