14/05/2024
משתף דברים שאמרתי אתמול בטקס המעבר מיום הזכרון ליום העצמאות בבית כנסת הדתי לאומי - הר נוף.
~דרשה ליום העצמאות תשפ"ד~
אנחנו עומדים בפתחו של יום העצמאות, ממש ברגעי המעבר שבין יום הזכרון ויום העצמאות. אני רוצה לדבר על יום העצמאות אבל בשביל זה אני צריך להקדים פרק תהילים. פרק תהילים שאותו אנחנו דווקא אומרים פעמים רבות ביום הזכרון- פרק פג.
שיר מזמור לאסף:
אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל:
כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש:
על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך:
אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד:
כי הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש.
מהרבה בחינות אנחנו נמצאים באזור הדמדומים הזה שבין יום הזכרון ויום העצמאות גם ברמה הלאומית. תקופה קשה. כולנו מכירים נופלים רבים ויש תחושות שהטבעת מסביבנו מתהדקת וקשה, קשה להיות אופטימיים, קשה להרים את הראש. אבל דעו לכם- ינצח מי שירים את הראש!
אצ"ג- אורי צבי גרינברג כתב בשירו היקר מיקר: "היוצאים עם כלים למלחמת עמם אוהבים חייהם פי כמה וכמה מאלו שאינם יוצאים בחרבם והם שלוים בשחרם ונוגים בערבם"
זה דבר שראינו במלחמה האחרונה באופן מאוד ברור- עם ישראל מתגייס, ועם ישראל מתגייס בהמוניו. התגייסות שהיא הביטוי העמוק ביותר לאמונה- מי שלא מאמין במשהו פשוט לא מתגייס למענו. העם הזה מאמין במדינה הזו.
בפתחה של שנה חדשה למדינה, עם מלחמה שמתארכת יש חשש, וזה דבר שלצערנו קצת רואים, שלאט לאט הפסימיות והדכדוך ישתלטו ולכם צריך להכריז בקול גדול- לא משנאינו ירימו ראש- אנחנו נרים ראש! לא ניתן לקשיים, והם ישנם, להרכין את ראשנו.
על כל רגע במציאות, על כל התרחשות, יש אפשרות להישיר אליו מבט ולהסתכל קדימה או להפנות מבט לאחור ולהסתכל על כל דבר ברטרוספקטיבה, בדיעבד.
מי שמסתכל רק בדיעבד לעולם לא יחווה את הרגע עצמו. אנחנו עומדים בפתחו של יום העצמאות ואני באמת לא יודע, אתחלתא דגאולא, האם אנחנו ממש בהתחלה, יותר לקראת האמצע או אולי כבר לקראת הסוף? אולי בכלל לא? אני פשוט לא יודע, אני מאמין! ההלל שאנחנו הולכים להגיד בהמשך הערב הוא הביטוי העמוק ביותר לאמונה הזאת.
כי אפשר תמיד לחכות ולראות ולשבת על הגדר אבל זו לא התנהגות של אנשים מאמינים. מי שמאמין מבין שלא נחש ממית ולא נחש מחיה ולא ידיו של משה עושות מלחמה אלא- מי שמאמין זוקף את ראשו, מרים את עיניו למרום ומשעבד את ליבו לאביו שבשמיים. ומי שעושה את זה, אף על פי שיזרע ויגן וילחם בדמעה מובטח לו שיקצור ברינה ועוד יבוא נושא אלומותיו.