10/06/2026
"יֶָפֶהַ תְַּלְמוּד תוָֹרָה עִם דֶֶרֶךְ אֶֶרֶץ.. וְָכָל תוָֹרָה שֵֶאֵין עִָמָהּ מְלָאָכָה, סוָֹפָהּ בְטֵָלָה וְגוֹרֶֶרֶת עָוֹן (אבות ב, ב).
בימים אלה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים בטחוניים וחברתיים חס רי תקדים, ובמקביל החל תהליך חקיקה של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות ,בוחרת ממשלת ישראל לקדם חוק יסוד שמשמעותו קיבוע של מצב האי-שוויון בנשיאה בנטל בניית החברה הישראלית ולבדל את המגזר החרדי מכל שאר הציבור. על פי חוק היסוד המוצע, יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהוד י – דהיינו , יינתנו לתלמידי הישיבות והכוללים כל הזכויות הניתנות למי ששירתו בצבא ובשירות לאומי .
יוזמי הצעת החוק מתעלמים במופגן מכך שהמסורת היהודית לדורותיה תמכה בלימוד תורה לצד אחריות חברתית ונשיאה בנטל הציבורי, ולא ראתה בלימוד תורה אידאל בלעדי המצדיק התבטלות ממלאכה ופרישה מן הציבור. המנהיגות היהודית לדורותיה ראתה בשותפות פעילה בהגנה על חיי-אדם ועל כל חלקי העם מצווה גדולה וערך עליון. השימוש בתלמוד-תורה כהצדקה להשתמטות של עשרות אלפי צעירים, וזא ת בזמן שאחינו ואחיותינו מכל שדרות הציבור והאוכלוסיה הישראלית מסכנים את חייהם וקורסים תחת הנטל , הוא שימוש פסול הן מצד המסורת היהודית והן מצד הערבות ההדדית. דבר זה נכון בכל עת, וזועק עוד יות ר בזמן מלחמה. כבר בתורה, כש ביקשו שבטי גד, ראובן ומנשה להישאר מחוץ לארץ כנען, ענה להם
משה רבנ ו "הַאֵַחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אּ֙וּ֙ לַמִּלְָחָָָ֔מָָ֔ה וְַאַתם תְֵשְבו פה?" (במדבר ל"ב) ובמשנה קבעו חז"ל "ְבְמְִּלְחמת מִּצְָוָה, הַכל יוְֹצְאִּין, אֲפִּלּו חָָתָן מֵחְדְרוֹ וְכַָלָּה מֵחֻפָָתָה" (משנה סוטה ח,ז). ואם אין ימינו ימי מלחמת מצווה, הרי שבוודאי הם ימי פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה כידוע מצוות רבות, בין מצוות עשה ובין מצוות לא-תעשה.
אנו, רבנים ורבות רפורמיים , סטודנטים וסטודנטיות לרבנות, העוסקים בלימוד תורה מדי יום, רואים ורואות בתורה מקור לערכים שלאורם אנו מנהלים את חיינו. ואולם אוי לנו אם נעשה שימוש בתורה כדי להימנע מלתרום את חלקנו לבניין החברה ולהגנתה, בין בשירות צבאי ובין בשירות לאומי ואזרחי.
חוק יסוד לימוד תורה אין בו כיבוד התורה אלא חילולה .אין בו שירות למדינה ולעם היהודי אלא יריקה בפרצופם של רבים כל כך הנושאים על גבם את נטל קיומ ה ובניינה של המדינה. זו אינה היהדות שלנו, זו אינה הציונות שלנו, וזו אינה הערבות ההדדית והאחריות החברתית שתבנה את המדינה והחברה .
אנו קוראים וקוראות לממשלת ישראל להימנע מקידום הצעת חוק זו. אנו קוראים וקוראות לרבנים, רבות, סטודנטים וסטודנטיות לרבנות ולכלל הציבור להצטרף לקריאתנו:
אין לקדם את הצעת חוק היסוד החמורה הזו, ותחתיה יש לקדם חקיקת חוק שיסדיר את השותפות והשוויון בין חלקי העם. זו העת לעודד יצירת מסגרות שיאפשרו גם למגזר החרדי להשתלב בחברה הישראלית באופן שיענה הן על צורכי החברה והמדינה והן על תפיסת העולם ואורחות החיים של המגזרים המרכיבים אותה – וללא פגיעה בזכויות של מגזרים אחרים. חברות וחברי הכנסת ,אל תתנו ידכם להפרה בוטה של דברי הרמב"ם:
ָכָל הַּמִֵשִים עַּל לִבוֹ שֶיַּעֲֹסֹק בַּתוָֹרָה וְלֹאֹ יַּעֲֶשֶה מְלָאָכָה וְיְִתְפַּרְֵנֵס מִן הַּצְדָָקָה הֲֵרֵי זֶה חִֵלֵל אֶת הֵַּשֵם וּבִָזָה אֶת הַּתוָֹרָה (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג, י).
ויהי רצון מלפני ריבון העולם, שנשכיל להביא ימי שלום, תיקון ונחמה לארצנו, ויתקיימו בנו דברי הנביא מיכה:"וְכְִּתְתו חְַרְ בֵתֵי הם לְאִּתִּים וֲַחֲנִּי תֵתֵי הם לְמַזְֵמֵרוֹ ת, ל א יְִּשְאו גּוֹי אל גּוֹי ח רב וְל א ילְְמְדון עוֹד מִּלְחָָמָה. וְיְָשְבו אִּיש תַַחַת גְַּפְנוֹ וְתַַחַת תְאֵָנָתוֹ וְֵאֵין מֲַחֲרִּיד כִּי פִּי ה' צְָבָאוֹת דִֵּבֵר" (מיכה ד' ג'-ד)
מרם מועצת הרבנות הרפורמית בישראל