04/07/2024
פוסט מעבר
חשבתי אולי לכתוב פוסט פרידה, אבל כל פעם שאנחנו נפרדים ממקום אחד, מקבלים אותנו במקום אחר.
אז זהו פוסט מעבר.
השבוע סיימתי את כהונתי כרב קהילת מוריה בחיפה, אחרי חמש שנים בתפקיד.
זאת הייתה תקופת למידה עוצמתית ועמוקה. 5 מערכות בחירות תוך 3 שנים,
מגיפה עולמית, משבר חברתי גדול, וגם מלחמה. כל אירוע כזה משפיע רבות על חיי הקהילה.
בנוסף לכל זה, גם ברכת ההורות הוסיפה הרבה היבטים לתחום המקצועי, הרוחני וכמובן האישי.
״הרב הצעיר״ של ״הקהילה וותיקה״, אמרו לי פעם, ומיד הגבתי, שמשה רבנו ע״ה, אמר לפרעה: בנערינו ובזקננו נלך.
לקהילה נדרשים כולם, אתה יכול להיות בן 20 עם נימוסים של סבא, ולהיות בן 90 ומלא אנרגיות.
כעת הגיע הזמן לאתגר חדש, רחוק מכאן.
10 וחצי שנים אני גר בארץ, אשתי כמעט 27 שנים כאן, שנינו בנסיבות שונות עלינו לארץ, בנים של משפחות ציוניות.
ועכשיו, בהחלטה לא פשוטה, אבל מלאי תקווה ורצון, יוצאים להרפתקא חדשה.
החל מחודש אגוסט אהיה הרב של קהילת Temple Judea בפורט מאיירס, שבדרום מערב פלורידה.
אי״ה, נעבור בעוד כמה שבועות מהלחות של חיפה ללחות ולחום של הביצות בפלורידה.
תתרגלו לפוסטים באנגלית לא תקנית, חצי ספרדית, חצי עברית, ותבואו לבקר, אנחנו נבוא לבקר גם.
אז, לכבוד הארבעה ביולי: האפי אינדפנדנס דיי.
משאיר קישור בתגובה הראשונה לדברים שנשאתי באירוע הפרידה מהקהילה שבוע שעבר.