02/09/2026
*לעלות או לרדת לתהום - הבחירה של אלול*
"וַיֵּלֶךְ משֶׁה... וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא" (דברים לא, א-ב)
משה רבינו בסוף חייו אומר משפט מוזר. "וילך משה".
לאן הוא הלך? אומר הזוהר הקדוש - שזה כל סיפור החיים שלנו.
כתוב קהלת (פרק י"ב, פסוק ה') *"כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ"*.
אדם - התפקיד שלו ללכת. כל יום לעלות עוד מדרגה בעבודת ה',
להשתפר ולצמוח, ברוחניות קדושה, מצוות חסדים - להרווחי עולם הבא.
לכן האדם נקרא במשך כל ימי חייו - *"מהלך"*.
אבל *מלאך נקרא "עומד"* - הוא נשאר באותה מדרגה.
ללא בחירה ללא נסיונות ללא לאפשרות להשתפר.
וזה בדיוק מה שמשה עשה 120 שנה.
הלך והתעלה, מדרגה למדרגה, עד הרגע האחרון.
ולכן הוא יכול לומר - סיימתי את ההליכה שלי כאן.
השאלה ש(הלואי ו)כולם (היו) שואלים:
*הרב, במה אני צריך להשתפר?*
זו שאלה יפה, והאמת, שכל אחד יודע את התשובה.
אף אחד מאיתנו לא מושלם.
לכל אחד יש את הנקודה שלו -
אחד בכעס, אחד בלשון הרע, אחד בתפילה בלי כוונה,
אחד במידות בבית, אחד בביטול זמן.
רבי נחמן מברסלב אמר דבר מבהיל:
אם הייתי יודע שאני עומד היום באותה מדרגה של אתמול -
לא הייתי צריך את עצמי בכלל. (שיחות הר"ן קע"ט)
הוא גם אמר - הסתלקותו,
שכבר רוצה לפשוט את הגוף, כי הגוף כבר לא יכול להכיל יותר עלייה.
כל החיים שלו הוא רק עלה ועלה.
וזה מה שזקני תלמידי חכמים עושים -
"כל זמן שמזקינים דעתן מתישבת עליהן".
כל יום מוסיף אור. כמו שכתוב "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם" - כל יום צריך להאיר יותר מאתמול.
מדרגה אחת עולה למעלה:
עבודת ה', מידות טובות, תפילה בכוונה, גמילות חסדים, חיוך לאישה, סבלנות לילדים, ויתור לחבר.
יש זמנים שאפשר לנוח באמצע אבל להזהר לא להדרדר...
כי יש מדרגה שנייה שיורדת למטה:
והיא נראית היום מאוד נוצצת.
קוראים לה מסכים, טכנולוגיה, חדשות בלי סוף, סרטונים, בזבוז זמן, הבלי העולם הזה.
אתה חושב שאתה רק "מעביר זמן", ובאמת אתה יורד.
המדרגה הזאת בסוף כתוב עליה מילה אחת: תהום - "מהות".
אם אדם חושב על המהות , התכלית שבעבורה בא לעולם - הוא מתעלה...
ואם לא - התהום פתוח מתחת רגליו...
אף אחד לא נשאר במקום.
או שאתה עולה או שאתה יורד.
מי שחושב שהוא עומד במקום - הוא כבר בסכנה של ירידה.
*אז מה עושים באלול?* לא קפיצות גדולות
אלול זה לא זמן להחליט שמחר אני נהיה מלאך -
זה רצון טוב אבל במציאות יכולים להשבר!
אלול זה זמן להחליט - היום אני עולה מדרגה אחת קטנה.
רבי נחמן כותב (ליקוטי מוהר"ן כב)
שבכל מדרגה יש דמיונות וקליפות שמסתובבות סביבך ורוצות לבלבל אותך -
"סביב רשעים יתהלכון". התפקיד שלנו הוא לשבור את הדמיון הזה.
לא את כל העולם. רק את הדמיון של המדרגה שאני נמצא בה עכשיו.
*איך מתעלים בפועל?* 3 דברים קטנים וקבועים:
1. *לנצל את הזמן* (במיוחד כשצעירים):
אל תגיד מחר אתחיל בדייטה. היום אם בקולו תשמעו.
דווקא עכשיו, כשהכוח בידיים, להרגיל את עצמך להיות צדיק.
אברהם אבינו בן 3 כבר הכיר את בוראו - כי הוא הלך כל הזמן מדרגה לדרגה.
2. *סדר עדיפויות:* תשאל/י את עצמך - מה הדבר החשוב כרגע שאם אשפר אותו,
החיים שלי ייראו אחרת? התפילה? השלום בית? השמירת עיניים? קחו נקודה אחת לעבוד עליה.
3. *קביעות קטנה:* לא הרבה. 5 דקות תהילים - בלי טלפון. ברכה אחת בכוונה.
לוותר פעם ביום ולא להתווכח.
לעזור למישהו בלי שיבקש.
*התמדה קטנה שווה יותר מהתלהבות גדולה של יום אחד*.
לסיום - אנחנו בימי אלול - לומדים ללכת,
בימים האלה הקב"ה קורא לנו: בניי, לאן אתם הולכים?
הטכנולוגיה וההבלים מושכים אותנו למטה.
הם גוזלים לנו את הנשמה בלי שנרגיש. פתאום עברה שעה,
פתאום עבר יום, פתאום עברה שנה - ולא עלינו ולא שיפרנו - אפילו מדרגה אחת.
אבל יש גם דרך אחרת. דרך של אור. כל יום להוסיף אור. כל יום להיות קצת יותר טוב מאתמול.
וזה כל עניין אלול - לעצור, להסתכל על שתי המדרגות, ולהחליט: *אני בוחר לעלות*.
*יהי רצון* שנזכה כולנו בימי הרחמים האלה
ללכת ולעלות מדרגה לדרגה, ולהגיע לשנה חדשה טובה ומתוקה.
קבוצת *חיזוקים ותפילות מהלב שלי*
https://chat.whatsapp.com/IGLYpXQQekQK4cIgACyYFz
